לכבוד צאתו בשעה טובה של הגיליון הראשון של תקריב בחרנו להתייחס לסרטים האהובים עלינו, סרטים שהיוו עבורנו חוויה קולנועית רבת-קסם, ושעוררו אותנו גם לפעילות אינטלקטואלית של פענוח וחשיבה. הסרטים לא בהכרח חדשים, חלקם ישנים מאוד, אך הם צרובים בזיכרוננו ומלווים אותנו משך השנים.
כך גם ללא התלבטויות מיותרות בחרנו לארח בגיליון הראשון את יגאל בורשטיין, שהוא לטעמנו אחד היוצרים והכותבים המעניינים ביותר הפועלים בארץ. הזמנו אותו לשיחה והתייצבנו בביתו בזמן, עם מכשיר הקלטה, מצלמת סטילס ולא מעט שאלות. בורשטיין, שכותב כבר שנים על קולנוע מתוך תשוקה וידע עצום, לא מתמסר בקלות; על עצמו או על היצירה שלו, לא היה לו קל לדבר.
בורשטיין לא מפסיק להפתיע; כל סרט שלו הוא עבודה ניסיונית, בה הוא מבקש לאתגר את השפה הקולנועית, את המחשבה, לרגש, לעורר, להצחיק או להבכות. השיחה אתו מרתקת, מפתיעה, מלאת הומור ומאירה ולו במעט את יצירתו הענפה.
ביקשנו ממנו שיכתוב מאמר, והוא בחר מתוך רשימת הסרטים שלנו את גבול למיכל רובנר, אמנית פלסטית שזה סרטה הראשון באורך מלא. במאמר הוא מנסה להבין את הקשר המיתי בין קולנוע למלחמה.
פנינו לכותבים רבים שאת כתיבתם אנחנו אוהבים ומעריכים. רבים מהם לא הצליחו להתפנות ממחויבויותיהם הקודמות, ואנחנו מקווים שיצטרפו בגיליונות הבאים. אחרים ניאותו בשמחה:
שמוליק דובדבני בחר לדון בשני פורטרטים של בורשטיין: לייבוביץ' במעלות, המפגיש את פרופ' ישעיהו לייבוביץ' עם פרופ' ישראל אלדד ופרופ' מנחם ברינקר, ועמוד ענן בדמים, שבמרכזו המשורר אורי צבי גרינברג. דובדבני מציג את הסרטים כפורטרטים המבקשים להבין את הדמויות דרך הגותן ומופען הציבורי, ואשר מתנזרים באדיקות מכל ניסיון לאינטימיות נוסח הסרטים העכשוויים.
ארז פרי מזמין אותנו למסע בעקבות מכתבים לפליציה ליגאל בורשטיין, ומבקש לבחון את הסרט לאור הדיון הקולנועי שהתפתח לאחר מלחמת העולם השנייה.
אוהד לנדסמן חוקר את ואלס עם באשיר לארי פולמן כאנימציה תיעודית, קולנוע היברידי שמבקש למקם את עצמו בטריטוריה חדשה – שילוב של תיעוד עם בדיון.
רון גולדמן מנסה לנסח את שפת הקולנוע הדוקומנטרי: כיצד נוצרת שפה וכיצד נוצר סיפור קולנועי משמעותי.
יצחק לאור שמח לכתוב על הטיול הפנימי לרענן אלכסנדרוביץ. הוא יוצא לטיול משלו, מהורהר, פואטי ומרגש.
מירב אלוש בוחרת להתעכב בנקודות המפגש של הפילוסופי עם הפואטי, העולות מתוך הבחירות האסטטיות שעושה עמרם יעקובי בסרטו סבא.
תרגמנו את מאמרו של אאוג'ניו רנזי, מבקר קולנוע צרפתי, על Z32 לאבי מוגרבי. המאמר פורסם ב"מחברות הקולנוע" מס' 639, פברואר 2009. רנזי מתאר את עבודתו של מוגרבי כעבודתו של פסל, המחלץ את הסיפור שכבר נמצא שם ע"י ניפוי מרבית החומרים, עד שלא נותרת על המסך אלא התמונה בלבד.
מתוך המגזין הרוסי הוותיק- "אמנות הקולנוע" בחרנו להביא קטעי ריאיון עם המאסטרים של הקולנוע הרוסי העכשווי – ויקטור קוסקובסקי, סרגיי דוורצבוי וסרגיי לוזניצה. כל אחד בדרכו מנסה להסביר מהו קולנוע ומהו קולנוע דוקומנטרי בשבילו.
ברצוננו להודות ללינה צ'פלין וליביו כרמלי על עזרתם הברוכה לגיליון זה.
אנו מקווים שתמצאו עניין בגיליון.
שלכם,
רן וענת
הגיליון הבא של תקריב יוקדש לנושא "מציאות ובדיה".
עורכים: רן טל, ענת אבן
עיצוב ועריכה גראפית: אדרבא
הפקה: מיכל לביא
עריכה לשונית: שירי פורר
רן טל במאי ומפיק עצמאי. בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב 1994.
סרטיו התיעודים עוסקים במציאות הישראלית דרך נקודת מבט היסטורית חברתית.
בין סרטיו: מוכר הרגשות... קרא עוד
ענת אבן יוצרת קולנוע עצמאית, למדה קולנוע ואמנות ב- ,UCLA חיה בתל אביב.
בין סרטיה: דודא (1994), פוזיטיבוס (1995), המכולת של אברם (1996), פשרה (1996), אסורות (2001), שבת בג'נין... קרא עוד