אדריכלות ומרחב אורבני בקולנוע

גיליון מספר 18 של תקריב יוקדש לסרטים העוסקים במרחב הבנוי – בניינים, ערים ונוף עירוני.

לעיר המודרנית, לאדריכלות ולקולנוע יש היסטוריה משותפת – שניהם 'נולדו' בשלהי המאה התשע־עשרה והבשילו במהלך המאה העשרים; לשניהם חלק בעיצוב ה'חיים המודרניים', ומהווים השתקפות שלהם. לצד זאת, הקולנוע היווה ומהווה אמצעי 'לראות' מרחבים עירוניים כפי שהיו, וכך להוות חלק ממאבק נגד הרס של מרחבים עירוניים היסטוריים.

מנגד, ערים ובניינים היוו מאז ומתמיד אמצעי מבע רב משמעות בקולנוע – הן שותפות ביצירת האווירה, תחושת הזמן והיחסים בין האדם למרחב ולמקום. בקולנוע הדוקומנטרי בפרט, ערים ובניינים ממשיים מנכיחים מציאות חברתית־פוליטית, כמו גם מרחבים היסטוריים. הנוכחות הזו יוצרת עומק ומורכבות אשר אינם מתאפשרים באותה מידה במדיומים אחרים.

בישראל/פלסטין, לקולנוע דוקומנטרי העוסק בערים ובאדריכלות ישנה משמעות יתרה, מכיוון שהוא מאפשר לחשוב ולדון בסכסוך על המרחב, באמצעות המרחב עצמו. המרחב העכשווי והמציאות אמנם מעוצבים על ידי היוצרים, אך הם גם נגלים במערומיה. במרחב באים לידי ביטוי מאבקים של קבוצות שונות. המרחב ההיסטורי הנגלה בקולנוע מאפשר להראות דברים שאינם נוכחים עוד.

אנו מחפשים מאמרים שעוסקים בסרטים וביוצרים אשר מרכז עניינם הוא אדריכלות והמרחב הבנוי; מאמרים העוסקים ביחסים בין קולנוע ואדריכלות; בסרטים על אדריכלים בכלל ואדריכלים ישראלים בפרט, בסרטים היסטוריים או סרטי ארכיון שבהם המרחב העירוני ו/או האדריכלות מופיעים באופן שמעורר עניין בהווה.

הצעות המרחיבות את הדיון בכל היבט ניתן לשלוח לעורכת הגיליון, ד"ר ליאת סאבין בן שושן, בכתובת liatsavin@gmail.com, עד ה־31 בינואר 2019.