תקריב הוא כתב עת מקוון הלוקח על עצמו להעלות לדיון ולביקורת את הקולנוע התיעודי הישראלי. מדי שנה מופקים בישראל עשרות רבות של סרטים תיעודיים, רובם המכריע לא זוכה לדיון שהוא ראוי לו. תקריב מבקש ליצור שיח סביב היצירה הקולנועית, שמייצגת אפשרויות חדשות לחקור, לדמיין ולחוות את העולם שאנחנו חיים בו.
כתב העת מבקש ליצור את הדיון הזה באופן המחויב ביותר. אנחנו מבקשים לקדם בראש וראשונה את השיח האסתטי, לא במנותק מהסוציולוגי, הפוליטי או האידיאולוגי – אך קודם לו. תקריב מציע במה לכתיבה מגוונת:
מאמרים אקדמיים ומחקרים לצד מסות אישיות, רשימות פואטיות, פילוסופיות או פוליטיות. זה המגוון שאנחנו שואפים אליו, ושאותו, כך אנחנו מקווים, יהיה אפשר למצוא כאן.
הקולנוע התיעודי מחפש את מקומו כאמנות. לא רק כבידור או כז'ורנליזם, אלא כיצירה קולנועית. את המקום שבו חומרי המציאות הופכים ליצירת אמנות כתב העת מבקש לסמן, לנתח ולעורר, להוות במה לרעיונות ומחשבות על סרטים, דרך סרטים.
תקריב מבקש לפרסם מאמרים על סרטים יחידים או על גוף עבודות של יוצרים. אנחנו פתוחים ואף שואפים לכותבים ולחוקרים המגיעים גם מדיסציפלינות אחרות: היסטוריה, פסיכואנליזה, פילוסופיה, אמנות פלסטית וכו'. הקריטריונים היחידים לפרסום בתקריב הם מאמרים השופכים אור חדש על נושאי כתיבתם, הכתובים מתוך סקרנות, תשוקה ואהבת הקולנוע, ומתוך גישה רצינית לקולנוע התיעודי כיצירה קולנועית.
תקריב יוצא לאור כמיזם משותף של פורום היוצרים הדוקומנטרים וקרן רבינוביץ לאמנויות, וככזה הוא מחויב ליצירה הקולנועית הישראלית. עם זאת אנחנו מבקשים להביא לקוראים גם יצירה בינלאומית וכתיבה ביקורתית המתפרסמת בכתבי עת שונים בעולם.