הצעה ראשונית למאמר (50-100 מילים): 30 אפריל 2026
רקע: מתחילת דרכו הקולנוע הדוקומנטרי מרותק לעולם הטבע וליחסי אדם-חיה. אולם בעלי החיים בקולנוע אינם רק אובייקטים לתיעוד, אלא מהווים זירה לבחינת גבולות הייצוג עצמו. במסגרת "המפנה החייתי" בביקורת התרבות (the animal turn), המפגש בין אדם וחיה הפך לאתגר אסתטי, ולשדה מאבק אתי ופוליטי על מקום הטבע בתרבות. זהו מעבר מקולנוע המשעתק את תפיסת החיה כישות אקזוטית, פסיבית וגנרית, לפרקטיקה המעצבת עמדה ומבטלת את ההיררכיה בין האנושי לחייתי. החיה מופיעה כאחר מהותי שאינו ניתן להבנה, אך גם כעדה, כקורבן וכשותפה.
מבקר האמנות ג׳ון ברג’ר הצביע על התרחקות האדם מן החיה והפיכתה לנוכחות מתווכת על מסכים. ממשיכו, התיאורטיקן אקירה מיזוטה ליפיט טען שהקולנוע כרוך לא רק בתיעוד העולם הלא־אנושי אלא בהמרתו לדימוי, לעיתים על רקע היעלמותו. הקולנוע אם כן, אינו רק מתבונן בעולם החי, אלא מעצב ומאפשר את תנאי המפגש עמו.
על רקע משבר אקולוגי והתרחבות תעשיות ניצול משאבי טבע ובעלי-חיים, מתערערת ההבחנה בין "אדם" ל"חיה". בספרות התיאורטית העכשווית הולך ורווח כינויים של בעלי חיים כ"חיות לא אנושיות" (non-human animals), והמחקר אודותיהן מוגדר כ"יותר מאנושי" (more than human). דימויי החיות בקולנוע, כמו גם היחסים בינם לבני/ות אנוש, משמשים מראה דרכה משתקף טבע האדם: בין אינסטינקט לתרבות, בין אלימות לחמלה, בין הישרדות לפגיעות, ובין הקהילה האנושית לסביבתה. הקולנוע שואף למטאפורה מורכבת החושפת את הממד החייתי שבאנושי ואת האנושיות שבחיה, אך גם חושף את הקושי לחשוב את החיה, שלא דרך המבט התרבותי של האדם.
נושאי המאמרים: אנו מזמינים הצעות לטקסטים שיבחנו יחסי אדם-חיה בקולנוע הדוקומנטרי: חיות כאינדיבידואלים מובחנים, מוסדות העוסקים בחיות, מטאפורות קולנועיות המשלבות מחשבה פילוסופית היסטורית ותרבותית על עולם הטבע וטבע האדם. כיצד הקולנוע מתווך נוכחות של בעלי חיים במתח שבין תיעוד קלאסי למסגור ביקורתי? מאמרים העוסקים באסטרטגיות בימוי, צילום ועריכה, או עיסוק בגוף עבודתם של יוצרים תוך דיון ביצירות קולנועיות מרכזיות – עכשוויות, קלאסיות או ניסיוניות – יתקבלו בברכה, בכפוף לשיקולי מערכת תקריב.
פרטים: המעוניינות/ים לקחת חלק בגיליון ישלחו רעיון ראשוני (50-100 מילה) למאמר עד 30/04/2026 ל- : ronidorot@takriv.net
תאריך פרסום: 16 באפריל 2026
הגשת יצירות: עד 14 יוני 2026
רקע: מתחילת דרכו הקולנוע הדוקומנטרי מרותק לעולם הטבע וליחסי אדם-חיה. אולם בעלי החיים בקולנוע אינם רק אובייקטים לתיעוד, אלא מהווים זירה לבחינת גבולות הייצוג עצמו. במסגרת "המפנה החייתי" בביקורת התרבות (the animal turn), המפגש בין אדם וחיה הפך לאתגר אסתטי, ולשדה מאבק אתי ופוליטי על מקום הטבע בתרבות. זהו מעבר מקולנוע המשעתק את תפיסת החיה כישות אקזוטית, פסיבית וגנרית, לפרקטיקה המעצבת עמדה ומבטלת את ההיררכיה בין האנושי לחייתי. החיה מופיעה כאחר מהותי שאינו ניתן להבנה, אך גם כעדה, כקורבן וכשותפה.
דימויי החיות בקולנוע, כמו גם היחסים בינם לבני/ות אנוש, משמשים מראה דרכה משתקף טבע האדם: בין אינסטינקט לתרבות, בין אלימות לחמלה, בין הישרדות לפגיעות, ובין הקהילה האנושית לסביבתה. הקולנוע שואף למטאפורה מורכבת החושפת את הממד החייתי שבאנושי ואת האנושיות שבחיה, אך גם חושף את הקושי לחשוב את החיה, שלא דרך המבט התרבותי של האדם.
נושאי היצירות: אנו מזמינים להגיש קטעי וידאו, סרטים קצרים, או מסות קולנועיות, במגוון סגנונות, העוסקים בנושא הגיליון. לדוגמה: יחסי אדם-חיה, חיות כאינדיבידואלים מובחנים, מוסדות העוסקים בחיות, מטאפורות קולנועיות המשלבות מחשבה על עולם הטבע וטבע האדם. העבודות ייבחנו וייבחרו בהתאם לשיקולי מערכת תקריב.
פרטים: יוצרים/ות מתבקשים לשלוח עד לתאריך 14/06 קישור לקטע הווידאו, בצירוף סינופסיס (עד 400 מילים) הכולל:
• חיבור לנושא הגיליון
• פרטים על היוצר/ת
• הצהרת כוונות: הסבר על הקונספט והעשייה.
למשלוח ההגשות : ronidorot@takriv.net
תאריך פרסום: 16 באפריל 2026