מאת: איתי מרום

הגיליון הנוכחי של ״תקריב״ עוסק בצילום דוקומנטרי ובפרט באדם שמאחורי המצלמה. בשונה מגיליונות אחרים של ״תקריב״, הגיליון כולו נכתב על ידי צלמות וצלמים, מנקודת מבטם של אלה שמחזיקים את המצלמה ועושים את הבחירות האסתטיות, האמנותיות והאתיות בשטח. הוא מלא בתובנות שנצברו תוך כדי עשייה, מתוך מפגש והתנסות. בין הטקסטים השונים יש הקשרים רבים, ובכולם הצילום מופיע לא רק כפעולה שמטרתה לייצר ייצוג אלא כדרך ליצור מפגש עם העולם. הצילום כמצב תודעתי של ערנות מוגברת למציאות, ריכוז שיא והקשבה. דרך הראיונות, הרשימות והמאמרים בגיליון ניתן לחוש כיצד ההוויה הזאת נרשמת על גבי הסרטים עצמם.

למרות החשיבות המכרעת שיש להם, קולם של האנשים מאחורי המצלמה אינו נשמע לעיתים קרובות.  הם בדרך כלל לא אנשי מילה אלא אנשי דימוי. הגיליון הנוכחי מנסה להביא את נקודת מבטם של הצלמות והצלמים על העשייה הדוקומנטרית.

הגיליון נפתח בהקדמה לספרו של דייוויד מקדוגלThe Corporeal Image. מקדוגל, מהכותבים הבולטים על קולנוע אתנוגרפי, כותב מתוך ניסיונו כיוצר קולנוע ועוסק בהוויה הגופנית של הצלם בתוך הסיטואציה המצולמת. הוא עוסק בהוויה של הצילום לפני שזאת עובדה על ידי המחשבה ולפני שנוצקה לתוכה משמעות. מקדוגל מראה כיצד התמונה נושאת בתוכה את טביעת גופו ומבטו של הצלם, ולא רק את המשמעות שהתכוון להעביר. הוא מבחין במימד של הצילום כדרך של הסתכלות טרם היותו אינסטרומנטלי לייצוג.

במאמר ״לראות ולא להישמע״ מנתח פיליפ בלאיש את תפקידם של הצלם והמצלמה בתוך המשולש דמות–במאי–צלם. בלאיש מנתח את עבודת המצלמה בכמה סצנות שצילם בסרטים של אבי מוגרבי, דוקי דרור ורחל לאה ג׳ונס. הוא בודק את השפעת הנוכחות של הצלם על הסיטואציה ובאותה העת בוחן  כיצד הבחירה של עמדת המצלמה משפיעה על התוכן של הסצנה ובניית הסיפור עבור הצופה העתידי של הסרט.

הצלמת והבמאית נורית אביב צילמה עשרות סרטים דוקומנטריים ועלילתיים. הצילום עבור נורית הוא דרך חיים יומיומית אשר משפיעה על הדרך שבה היא מתבוננת בעולם וחווה אותו. הראיון איתה מתרכז בעבודתה כצלמת דוקומנטרית, ודרך כמה סצנות מסרטים של אנייס ורדה (דגרוטיפ ודוקומנטור), עמוס גיתאי (יומן שדה), ומסרט שצילמה וביימה (מקום, עבודה), מתמקד בסוגיות עומק של צילום דוקומנטרי – הזמן של השוט, המבט על הדמויות, המקריות, התקשורת עם הבמאי/ת ועוד.

הצלמת הדוקומנטרית קירסטן ג׳ונסון צילמה בין היתר באזורי מלחמה שונים, מסרייבו עד תימן ואפגניסטן. היא התפרסמה עם סרטה מ-2016 Cameraperson, שבו היא ערכה קטעים שצילמה לבמאים שונים במהלך הקריירה המרתקת שלה לכדי מארג שמייצר אוטוביוגרפיה ייחודית של צלמת. בחרנו לתרגם את המאמר "All Eyes", שכתבה ב-2012, ובו היא מתארת את החוויות שלה במהלך הצילומים של הסרט The Oath של הבמאית לורה פויטרס. ג׳ונסון מתארת את הניסיונות שלה לצלם את משפטו של סלים חמדאן, שהיה נהגו האישי של בן לאדן, במהלך משפטו בבית המשפט הצבאי באי גואנטנמו, שם הוחזקו עצורי מלחמה. היא מתארת את הניסיונות שלה לצלם תחת מגבלות חמורות מאוד שמטילה עליה הצנזורה הצבאית במקום, ובין היתר לא איפשרה לה לצלם את גיבור הסרט. הטקסט של קירסטן מרתק לא רק בתיאור הדרכים היצירתיות שבהן היא הצליחה לצלם את מה שלא ניתן לצילום, אלא גם בדרך שבו היא מתארת במילים את הדברים שראתה. ניתן לקרוא כיצד היא חווה את הדברים דרך עיניים של צלמת, שרואה את העולם כדימויים, קומפוזיציות וכמערך של מבטים.

צלמות וצלמים דוקומנטריים נדרשות ונדרשים לעשות אינסוף בחירות במהלך צילומי סרט. הבחירות האלה, שהן פעמים רבות קריטיות עבור הסיפור של הסרט, נלקחות בדרך כלל בהרף עין מבלי שיש זמן להתייעץ או אפילו לחשוב. האם בכלל לצלם? את מי לצלם? היכן לעמוד? אלה הן חלק מהשאלות שהצלמים צריכים להשיב עליהן בצורה מיידית. שבעה צלמים וצלמות (חלקם במאים או במאיות שמצלמים את סרטיהם) התבקשו לכתוב על רגע של בחירה – על בחירה משמעותית שהם לקחו במהלך צילומים של סצנה דוקומנטרית אחת. אביגיל שפרבר, אבנר פיינגלרנט, דניאל קדם, רוני כצנלסון, אוהד מילשטיין, טוליק גלאון ואבנר שחף משתפים אותנו בבחירות שעשו וחושפים את המחשבות, הסיבות ולפעמים את החרטות שלהם לגבי צילום של סצנה אחת.

תולי חן, מהמקליטים המוערכים בישראל, הוא גם צלם חובב. הוא נושא איתו תמיד מצלמה ומתעד. לסיום הגיליון, חן מציג תמונות שצילם במהלך צילומים של סרטים דוקומנטריים שבהן הוא מתעד את הצלמים והצלמות. אלה צילומים ייחודיים שחושפים רגע נדיר, במהלך צילומי סצנה, דרך עיניו של איש הקול.

אני רוצה להודות לעורכים של ״תקריב״, לענת אבן ורן טל, שנתנו לי את ההזדמנות והאתגר לערוך את הגיליון. תודה גדולה לשותפות והשותפים לעבודה – ליפעת זר-סט שהפיקה, לדנה רייך על העריכה הלשונית, לעילי סופר על תרגום המאמרים, להילה כהן על עריכת הווידאו ולניר רם על התכנות. תודה מקרב לב לפיליפ בלאיש על תרומתו לגיליון ולעצותיהם של תמי ליברמן, אוהד לנדסמן, אבי מוגרבי ובנימין פרידנברג. תודה ענקית למשתתפים בגיליון – לנורית אביב, פיליפ בלאיש, דייוויד מקדוגל, קירסטן ג׳ונסון, תולי חן ולכל הכותבים-צלמים בגיליון. תודה לקרן רבינוביץ׳ ולפורום היוצרים הדוקומנטריים על תמיכתם ב״תקריב״.

 

איתי מרום

 

 

איתי מרום איתי מרום

צילם סרטים עלילתיים ותיעודיים רבים. מסרטיו האחרונים כצלם – הפיצ׳ר העלילתי ״היום שאחרי לכתי״ (פסטיבל ברלין 2019) והפיצ׳ר הדוקומנטרי “The Pageant” (Vision du Rèel 2020). כאמן, הציג בתערוכות יחיד... קרא עוד