הצלם

תולי חן, מאנשי הסאונד הוותיקים והעסוקים ביותר בישראל, הקליט עשרות סרטים דוקומנטריים ועלילתיים. תולי מסתובב כמעט תמיד עם מצלמת הלייקה שלו ומתעד את החיים סביבו. שאלנו את תולי אם יש לו תמונות של צלמים דוקומנטריים במהלך צילומים וקיבלתי חזרה עשרות תמונות של צלמים וצלמות בפעולה. הבאנו כאן מבחר קטן מהתמונות שמספקות זווית ייחודית וחד-פעמית של איש הקול שמתבונן דווקא במי שמצלם. את התמונות מלוות הערות של תולי על ההקשר בו הן צולמו.

מאת: תולי חן

רוני כצנלסון מצלם את סרטה של רות ולק דוד פרלוב: דיוקן.

רוני מצלם את אהרון פרלוב, אחיו של דוד פרלוב, בסאו פאולו, 2007. הריכוז בצילום של רוני מתבטא בעדינות בכפות ידיו ואפילו בשפתיו.

פיליפ בלאיש מצלם את העצורים במתקן ״חולות״ לסרטו של אבי מוגרבי בין גדרות.

פיליפ, יליד פריז, מספר לי שבכל מקום שהוא הגיע אליו בצילומים באפריקה אמרו לו "אבל אתה משלנו". אין פלא שהוא מחייך בצילומי סצנת שירה רב קולית מדהימה שמסיימת את הסרט.

Kieran Slyne, צלם הטלוויזיה האירית, מצלם את סרטו Countdown to Calvary.

לפעמים מפגש של כמה ימי צילום יוצר חברות לשנים. עיניים בהירות וטובות מביטות אל האור הירושלמי.

אבנר שחף מצלם את סרטו של אילן בן עטר The Leap.

מדוד פרלוב למדתי לאהוב את הפריים החצוי (Olympus Pen). אני תמיד מחפש את הקו הזה.

אורי אקרמן מצלם סרטו של אסף גלאי צבא האוהבים.

הקהל במצעד הגאווה מקבל בתשואות את להקת Army of Lovers ואת אורי?

רות ולק במעבר ארז מצלמת את סרטה גבול הכאב.

רות ולק תמיד לבושה בשחור. אני מכיר צלמים שבאים תמיד בלבן. נוצר קונטרסט מעניין בין הלובן המלאכי של הנזירות הרחמניות והדמות השחורה של רות. Basic is beautiful.

אוריאל סיני מצלם סרט ל-FIDF עם הבמאי ריצ׳רד קאופמן.

רבות דובר על הדמיון בין צבא לצילום, מצלמה ונשק. הקולנוע אוהב צבא בגלל הדרמה המיידית שהוא מייצר. אוריאל סיני מביא איתו לקולנוע ניסיון ואינסטינקטים של צלם סטילס שחווה הרבה זירות קרב.

יורם מילוא מצלם את סרטו של חנוך זאבי, ילדי היטלר.

מתישהו מצלמות בגודל כף היד התחילו לשחק תפקיד חשוב בסרטים. הנה כך בטיול אחר צהריים בברלין (אותה הכיר בילדותו) הוא "גונב" שוטים יפים.

טוליק גלאון מצלמת פרק בסדרה גיבורי תרבות על מאיר ויזלטיר בבימוי סיון ארבל.

האור האחורי החזק נופל על טולי ומצייר בקו ברור את פניה ומדגיש כמה רכות ועדינות יש בעבודה שלה.

דניאל קדם מצלם את סרטה של אליסון צ׳רניק Itzhak.

הסרט הוא דיוקן של הכנר יצחק פרלמן. בסרט מוזיקלי, שיתוף הפעולה בין הצלם והמקליט מתהדק. חייבת להיות תאימות בין התמונה והסאונד כדי להדגיש את הקשר בין המוזיקה לאירוע הדוקומנטרי.

דניאל קדם מצלם סרט על הארכיטקטית עדה כרמי, בבימויה של יעל מלמד.

כולם עוקבים אחרי הקווים הארכיטקטוניים שמובילים אל האור. זה בדיוק מה שהיא רצתה, לא?

פיליפ בלאיש מצלם את סרטו של אילן זיו Exile: A Myth Unearth.

בכל יום צילום מגיע הרגע שהאור יורד. מעתה החסד של השמש הוא קצר. פיליפ ואילן ממהרים למצוא עמדת מצלמה בחורבות ציפורי.

רות ולק מצלמת את סרטה גבול הכאב.

הארץ מלאה גבולות, רובם מלאכותיים. זה גבול טבעי, קו פרשת המים של ירושלים. מכאן ועד ערב הסעודית מדבר. אני אוהב את דמותה של רות שכמו האורן נלחמת להתייצב נגד הרוח.

ראובן הקר מצלם את סרטו הניגון.

אפרת כהן וראובן מצלמים את צוק גיברלטר ונלחמים בים האטלנטי בחיפוש אחרי מנגינה יהודית-פורטוגזית אבודה המוכרת לנו היום כ״התקווה״.