בשנים האחרונות, בעקבות תהליכי דיגיטציה והתקדמות הטכנולוגיה, הפכה גם הנגישות לחומרי ארכיון מהארץ ומהעולם זמינה ליוצרים דוקומנטרים. גליון מס' 25 של תקריב יעסוק בקולנוע דוקומנטרי שעושה שימוש בארכיון כמהות חומרית, גולמית, צורנית, קולנועית.
רבות נכתב ונאמר על הארכיון כמקום, על פעולת האירכוב ועל ארגון הידע ומשמעותו. בגליון הבא של תקריב נעסוק בראש ובראשונה בארכיון כחלק מהותי בארגז הכלים הקולנועי. נרחיב את הדיון ונעמיק בו, נבחן את המשמעויות האסתטיות, האתיות והפוליטיות של שימוש בחומרי ארכיון בתור הדבר עצמו. לא עוד תחליף שבא לסמן את מה שלא ניתן יותר לצילום, אלא בחירה בחומר הארכיוני כדרך לביטוי קולנועי.
ארכיון מטבעו בו בזמן מקיים פעולה של שימור ומחיקה, מה שנשמר ומה שנותר בחוץ, החל מהצילום עצמו, דרך האירכוב שלו, תהליכי השימור, הדיגיטציה וההנגשה. על כל זה מתווסף תהליך היצירה הדוקומנטרי: מה מחפשים ומה לא? מה נשאר בין כותלי הארכיון ומה על רצפת חדר העריכה? איך מכנסים את האסופה הכמעט אקראית הזאת לכדי סיפור אחד? אם הארכיון הוא תחליף לצילום, מה היא השפה שאנחנו מחפשים?
קולנוע דוקומנטרי מקיים את המימד הציבורי של הארכיון במובנו העמוק, נותן חיים חדשים לסלילים, לנגטיבים, לקלטות הוידאו הישנות, יוצר מהחומר המופקד סיפור חדש ולא רק חיים אלא זכות קיום חדשה בהווה ובעתיד.
נשמח לקבל הצעות למאמרים העוסקים בשאלות של צורה ושפה מאתגרת וחדשה בסרטי ארכיון, אתיקה ופוליטיקה של שימוש בחומרי ארכיון, יצירת ארכיון מחודש לטובת הסרט, עריכת חומרי ארכיון, מקורות פורמליים וא-פורמליים, קולנוע היברידי וכל מחשבה או רעיון שירחיבו את המחשבה ואת השיח בנושא.
ניתן לשלוח את ההצעות לחגית בן יעקב במייל: hagitby@gmail.com