קולות קוראים

תקצירי מאמרים עד 4/10/2025
הקולנוע הדוקומנטרי מרבה לעסוק במשברים ובמצבי קיצון. אך במציאות חיינו הרוויה באירועים דרמטיים, קצב חיים מואץ ומלחמה ממושכת, מתגלה ערכו של המבט הקולנועי דווקא במרחבים בהם לכאורה "שום דבר לא קורה" – בשגרת היומיום, בהמתנה, בריטואלים מחזוריים.
התיעוד הוא אמנות של התבוננות ממושכת באישי ובמוסדי, בפרקטיקות ביורוקרטיות, בתרבות והרגלים מקומיים. קולנוע היומיום אינו בהכרח איטי או נעדר עלילה, אלא מכלול פואטי של תשומת לב לפרטים הקטנים, של גילוי הפוליטי והחברתי מתוך ה״אל-אירוע״ (non-event). הוא חושף עולמות מגוונים של מבע קולנועי: למשל בחירות צילום שמזמינות לשהות בתוך הזמן או להדגיש תחושת המתנה; בחירות סאונד מן השתיקה ועד רעש רקע מונוטוני. יצירות שמתכנסות למצב ההתבוננות (observational mode) כפי שתיאר החוקר ביל ניקולס, ואחרות המשלבות פרשנות ועירוב ז׳אנרים. האסתטיקה הזו אינה רק אמצעי אלא נושא בפני עצמו. היא מאפשרת לקולנוע להנכיח את האינטנסיביות של היומיומי, ולגלות בו שאלות של זהות, הכרה ויחסי כוח.
גיליון החורף יאגד מאמרים שידונו בקולנוע התיעודי של היומיום מנקודת מבט אסתטית ועיונית: ניתוחים של סרטים היסטוריים ועכשוויים, מכאן ומהעולם; כתיבה על אסטרטגיות בימוי וצילום; והצעות לחשיבה מחודשת על מושג ה״אירוע״ הקולנועי ועל מה שמתרחש דווקא בהיעדרו. כמו כן אנו מעודדים חשיבה על המתח שבין שגרה קבועה כביכול לבין מציאות טעונה בעודפות ופתאומיות של אירועים – מלחמה, משבר, טראומה – שבהם ההתמקדות הממושכת מציעה בחינה נוספת של החברתי והאישי.
דיון בסרטי ערים, מקום וזמן, יומני חיים, מחזורי הטבע, מסורת ומלאכה, מוסדות וביורוקרטיה, שגרת המלחמה, סרטי המתנה, ריטואלים והתבוננות תרבותית, יתקבלו בברכה, בכפוף לשיקולי מערכת תקריב.
המעוניינים לקחת חלק בגיליון ישלחו תקציר בן 400 מילה לכל היותר עד 4/10 עם פירוט על תוכן ומבנה המאמר והסרטים שיידונו בו ל: ronidorot@takriv.net

הגשת יצירות פתוחה עד 30/11/2025
הקולנוע הדוקומנטרי מרבה לעסוק במשברים ובמצבי קיצון. אך במציאות חיינו הרוויה באירועים דרמטיים, קצב חיים מואץ ומלחמה ממושכת, מתגלה ערכו של המבט הקולנועי דווקא במרחבים בהם לכאורה "שום דבר לא קורה" – בשגרת היומיום, בהמתנה, בריטואלים מחזוריים.
התיעוד הוא אמנות של התבוננות ממושכת באישי ובמוסדי, בפרקטיקות ביורוקרטיות, בתרבות והרגלים מקומיים. קולנוע היומיום אינו בהכרח איטי או נעדר עלילה, אלא מכלול פואטי של תשומת לב לפרטים הקטנים, של גילוי הפוליטי והחברתי מתוך ה״אל-אירוע״ (non-event). הוא חושף עולמות מגוונים של מבע קולנועי: למשל בחירות צילום שמזמינות לשהות בתוך הזמן או להדגיש תחושת המתנה; בחירות סאונד מן השתיקה ועד רעש רקע מונוטוני. יצירות שמתכנסות למצב ההתבוננות (observational mode) כפי שתיאר החוקר ביל ניקולס, ואחרות המשלבות פרשנות ועירוב ז׳אנרים. האסתטיקה הזו אינה רק אמצעי אלא נושא בפני עצמו. היא מאפשרת לקולנוע להנכיח את האינטנסיביות של היומיומי, ולגלות בו שאלות של זהות, הכרה ויחסי כוח.
לראשונה תקריב יוצא בקול קורא ליוצרים. אנו מזמינים להגיש קטעי וידאו עד 4 דקות מתוך סרט קצר, מסה קולנועית או יצירת וידאו אמנותית־דוקומנטרית, העוסקים בנושא הגיליון: קולנוע תיעודי של היומיום. נושאים לדוגמה: התייחסות לערים, מקום וזמן, יומני חיים, מחזורי טבע, מסורת ומלאכה, מוסדות וביורוקרטיה, שגרת מלחמה, סרטי המתנה, ריטואלים והתבוננות תרבותית. העבודות ייבחנו וייבחרו בהתאם לשיקולי מערכת.
אופן ההגשה:
יוצרים המעוניינים מתבקשים לשלוח עד לתאריך 30/11 קישור לקטע הווידאו, בצירוף סינופסיס קצר (עד 400 מילים) הכולל:
• חיבור לנושא הגיליון
• פרטים על היוצר/ת
• הסבר על הקונספט והעשייה
למשלוח ההגשות: ronidorot@takriv.net